למה כולם מצליחים להתפלל בתפילת עמידה בכוונה גדולה דווקא על המילים "רפאנו…"? הסיבה לכך היא שכל אחד שומע מדי יום על חולי קורונה, על המחלה הנוראה או על תאונות דרכים, ואז מתפללים בכוונה אמיתית: "רפאנו ונרפא".
זהו הסוד שלי להתפלל בכוונה על כל קטע וקטע בתפילה: אצלנו רגילים להקדיש פעם בשבוע עשר דקות כדי לכתוב לעצמנו פירוש או חידוש על קטע מסוים מהתפילה. את הדוגמה האישית הזו למדתי מאבא, שבעצמו מקפיד לעשות זאת פעם בשבוע. מאז שהייתי ילד קטן כתבתי פירושים על הקורבנות ועל פסוקי דזמרה שבתחילת שחרית, ולא רק על ברכות השחר, והשבוע אכתוב לעצמי על "אז ישיר משה…".
אבא טוב אומר תמיד: חינוך ילדים הוא מצווה המוטלת עלינו, ההורים. אנחנו לא יכולים פשוט לומר ששילמנו כסף לתלמוד תורה כדי שהם ילמדו אותם במקומנו.
ספרו לנו גם על אבא שלכם – כיצד הוא מצליח להתפלל בכוונה בפרק "אתה חונן…" או ב"עלינו לשבח…"?
ככה נוהגים אצלנו – בבית המדרש לחיזוק הכרת הטוב.
