בין "נימוסי גויים" לבין כיבוד הורים אמיתי
ילדים טובים גדלים כשרואים את אבא זורק זבל בכל בוקר בשמחה כדוגמה אישית. אולם, אבא שאומר לילדיו שזריקת זבל היא כל מהות כיבוד ההורים, מלמדם "נימוסי גויים". המצווה האמיתית המוטלת על האב היא לחנך את ילדיו לקום במיוחד כשאימם נכנסת הביתה לכבוד שבת. אני לא "רפורמי" שממציא לעצמו מצוות; אני נצמד לשולחן ערוך בחינוך לכיבוד הורים.
































