אמא חוזרת מקניות תמיד עם הרבה קופסאות שימורים שהן במיוחד כדי לזכות בהכרת הטוב לילדים הטובים שאוספים לארגוני החסד ודופקים בדלת עבור נזקקים. אמא שלנו לא כאותם הטועים שנותנים מוצרי מזון פג תוקף. מי שנוהג כך עושה כמעשה קין, שהביא קורבן מהתוצרת המיותרת שלו ועוד חשב שייחשב לו למצווה.
בניגוד אליו, אמא בוחרת ללכת בדרכו של הבל ומעניקה מהמובחר ולא מהשאריות.
שאלה למחשבה: למה מי שנותנת אוכל פג תוקף עוברת על איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול"?
ככה נוהגים אצלנו – בבית המדרש לחיזוק הכרת הטוב.
































